אהבת חיי

ריקי שחם פיקסיז

טוב אז אהבת חיי הם… הפיקסיז.

כל דבר בלהקה הזו הוא פשוט מושלם:

הצרחות של בלק פרנסיס והנגינת גיטרה שלו שהיא בסיסית וגאונית באותו הזמן.

הבסיסטית האהובה עליי בכל הזמנים – קים דיל – שאמרה פעם שבסיסטים נוטים לסבך את החיים יותר מדי. הכל פשוט.

הגיטרה המובילה של ג׳ואי סנטיאגו – גם הוא לא עושה שום דבר מורכב אבל המוזיקליות שלו מטורפת, הסאונד שלו, והחזק-חלש שנראה לי שהוא המציא.

והתיפוף של דיוויד לוברינג שמחזיק הכל ביחד.

אבל מעל הכל – זה רוק. השילוב של כל אחד מארבעת התפקידים – תמיד ארבעה – הוא בלתי נתפס.

תשמעו מה הגיטרה המובילה עושה ב Ana על הקול של בלק. זה פשוט, מורכב ועושה חשק לצעוק.

וגם תשמעו את Gouge away ותשמעו הכל זהו.

בעיקר את דוליטל ובוסנובה אבל לא רק 🙂

אוהבת,

ריקי שחם

מי שלא מכיר, חבל על כל דקה – The National

תמיד מדהים אותי איך יכול להיות בעולם דבר כל כך גדול ואני יכולה לחיות חיים שלמים בלי להכיר אותו.

The National  היו כאלה לפני עשר שנים.

הם להקה בעיני אחת הגדולות שיש, ואני לא ידעתי. עד שהחבר של אחותי שעבד בחנות תקליטים עשה לי הכירות ומאז אני איתם.

ראיתי אותם בלונדון ובפרימוורה, יש לי מלא דיסקים שלהם ואני שומעת אותם בלי סוף. הקול של מאט ברנינגר הוא מתת אלוהים, לא פחות.

ממש ממש תקשיבו אם לא מכירים.

שלכם, שבת שלום,

ריקי שחם

צ׳רלי

שלום חברים יקרים,

השבוע קיבלתי מתנה מחברה שנעברה בחנות תקליטים בבלגרד והביאה לי דיסק משולש של אגדת הג׳אז, צ׳רלי מינגוס.

צ׳רלי מינגוס היה מעמודי התווך של הג׳אז האמריקאי בשנות החמישים והשישים, הושפע מבלוז וממוזיקה קלסית ויזר אינספור מאסארפיסז סביב Free Jazz.

הכלי העיקרי של מינגוס הוא קונטרה באס אבל כמו אנשים אחרים בסדר גודל שלו, תכלס, הוא מנגן בכל דבר. הוא מת ב 1979.

היצירה המפורסמת ביותר שלו אולי היא Epitaph, יצירה בת יותר משעתיים שלמות.

הנה כאן בסיבוב באירופה ב 1964. צ׳רלי מינוגוס.

תהנו,

שלכם, ריקי שחם

 

Wilco

שלום חברי היקרים,

היום אני רוצה להמליץ על להקה שהיא מעמודי התווך של הרוק-אלטרנטיב-פולק האמריקאי, על Wilco. אם לא שמעתם אותם, תקשיבו.

ואם אתם מכירים אותם, תקשיבו שוב :-).

הם התחילו בשיקגו באמצע שנות התשעים ועושים דברים נהדרים עד היום.

השיר שכאן מבוסס על מכתב שכתב חייל הדרום בזמן מלחמת האזרחים באמריקה. הוא נשלח לקרב במקום איש עשיר כשהגיוס היה חובה ומי שהיה לו כסף פשוט קנה מישהו שיילך במקומו.

אני גם מאוד אוהבת את הדיסק האחרון שלהם Ode to joy. ממש ממש ממליצה!

 

תהנו,

ריקי שחם

מחוץ לזמן

שלום חברים יקרים,

יש אנשים שקשה להגדיר למה הם כל כך גדולים. זה לא רק הלחנים וזה לא רק הטקסטים וזה אפילו לא איזה התבטאות פומבית כזו או אחרת.

משהו עמוק באישיות שלהם פשוט גורמת לחיים של אנשים סביבם להשתנות ותמיד לטובה. וזה תמיד מתבטא בתדר של הקול שלהם. מה שאני תמיד מגלה לגבי אנשים כאלה, זה שהם קשורים איכשהו לעוד אנשים מסוגם. וזה סימן.

מייקל סטייפ מ REM הוא אחד מהם בעיני. אני לא יודעת אם היו הרבה אירועים יותר מכוננים בחיי מצאת האלבום Out of Time שלהם. כשהוא יצא, הכרתי כבר את REM. בפאב המקומי בכפר שבו גדלתי, Orenge Crash כיכב עמוק בשעות הקטנות של בין שישי לשבת.

אבל משהו באלבום הזה נגע בי בעומק הנשמה.

השבוע התפרסמה כתבה עליו – תקראו זה מעניין:

https://e.walla.co.il/item/3423096

מייקל סטייפ קשור קשרים הדוקים עם עוד מישהי שבשבילי היא מהסוג שהזכרתי – פטי סמית. הנה שניהם יחד.

 

תהנו, שלכם, ריקי שחם