
מי לא זוכר את ימי הסקטים העליזים, הרבה לפני הרולרבליידס המשוכללים, שלא לדבר על האופניים החשמליות…
אם שמתם לב, התמונה הראשית של הבלוג שלי הם זוג הסקטים הישנם שלי, ששרתו אותי שנים רבות. הייתי נסחבת איתם לכל מקום. בתמונה הזאת למשל הייתי במרינה בקפריסין, על דק שהוביל ליכטה של חבר שלי. צילמתי אותם כי הם כבר לא עלו על הרגליים שלי, ונתתי אותם לבת הקטנה שלו.
אבל אד אז, אני הספקתי לנסוע לבית ספר על סקטים, למלצר על סקטים, להגיע לחברים, יצאתי לדייטים עם רולרליידס, ואפילו לבאקום! אהבתי לנסוע עליהם, הקלות שבהם יכולתי לגמוע מרחקים. אבל השיא היה ללא ספק ריקודים עלעל סקטים. כן… לצלילי הבי ג’יז ומוסיקת סול של ג’יימס בראון. ואז גם התלבשתי עם מלא מלא נצנצים והיה פשוט נפלא.
לאחרונה רכשתי זוג סקטים חדשים באמזון : )
האביב הגיע, אני רצה להוציא אותם מהמגירה, לצחצח, לשמן את הגלגלים, והופ! תראו אותי מתגלגת עליהם ברחובות העיר. (וודאי תזהו אותי לפי הנצנצים ; ))
להתראות! ריקי שחם
Thanks, great article.