שלום לכולם,
הפעם בבלוג כמה טיפים והנחיות בעניין “כמה לדחוף אל הקצוות?”. לאחרונה התייעצו איתי אנשים רבים בעניין הזה ורציתי לשתף אותכם. אני מזהה שני סוגים של טיפוסים: המתמכרים והעצלנים.
אם אתם שייכים לטיפוס המתמכר, סביר להניח שכדאי לכם ליישם כמה מכללי הזהירות שתמצאו בפוסט הזה. המתמכרים בדרך כלל נוטים להגזים בכמות הפעילות הגופנית ובאינטנסיביות שלה. זה יכול לנבוע מאנדורפינים המשוחררים במוח או מסיבות פסיכולוגיות, אבל הגורם לא כל כך משנה. מה שמשנה הוא לא להפצע ולא לגרום לנזקים בלתי הפיכים לגופנו.
אם אתם שייכים לטיפוס העצלן, סביר להניח שתשתמשו בטיפים למתמכרים כתירוץ למה לא כדאי לצאת מהבית היום. העצלנים שבינינו אמנם מרגישים טוב אחרי פעילות גופנית ומודעים לתרומתה לאושר ולכושר, אבל אין די בכך להקימם ממעמקי הכורסא הנוחה. עצתי עבורכם היא, התעלמו נא מהטיפים למתממכרים.
טיפים למתמכרים:
לא לעשות ספורט כל יום. 3-4 פעמים בשבוע מספיקות בהחלט.
לעצור כשכואב. כאבי ברכיים למשל נוטים להתגבר ויכולים להעיד על שחיקה של ממש. ניתן לעבור לסוגי ספורט שמעמיסים פחות על הגוף – שחייה למשל.
לא לרוץ יותר מ 10 קמ בכל פעם.
טיפים לעצלנים:
להתעלם מהטיפים למתמכרים. לפחות עד שתהפכו לכאלה.
למצוא מישהו להתאמן איתו. קל יותר להתמיד עם מישהו נוסף או בקבוצה.
להעמיד מטרות סבירות ולהשיג אותן בכל מחיר.
זהו להפעם, בברכת כושר ואושר,
שלכם,
יופי של פוסט ריקי!
תודה על האימון הבוקר! את אלופה! בזכותך אני באמת אתמכר בסוף!!
נפלא לשמוע הילה. בהצלחה!
פוסט מעניין מאד! שנה טובה לך, נתראה בריצת בוקר בשכונה.