על מוזיקה, כושר והופעות רוק
שלום חברים יקרים שלי,
היום אני רוצה להמליץ על הרכב לא ממש מוכר – מיי בייבי. MY BABY.
הם פועלים מאז 2012 באמסטרדם והם הולנדים וניו-זילנדים. הסגנון הוא משהו בין בלוז לקאנטרי לפאנק – כמו עם הרבה הרכבים מצויינים קשה להגדיר. וגם לא צריך.
האלבום שאמאנייד הוא מ 2015.
תקשיבו, אני מתה על זה.
שלכם, ריקי שחם
שלום חברים יקרים,
אני מניחה שעבור חלקכם התמונה של הפוסט הזה לגמרי בלתי מזוהה במבט ראשון.
כשראיתי לראשונה את קאבר אלבום המופת הזה, לא האמנתי שזה אמינם.
10 שניות מהשיר הראשון הספיקו. זה אמינם ובענק.
מתנצלת שאני כותבת על אלבום שיצא בינואר השנה רק עכשיו, פשוט לא הכרתי אותו.
אני שומעת אותו מסביב לשעון ביומיים האחרונים, זהירות זה ממכר.
עם כל האפלה, היופי, הזעם והכאב המבצבץ בין שורתיו של היוצר הענק הזה.
תשמעו את הטריביוט המטורף הזה ל Sound of silence
תהנו,
ריקי שחם
שלום חברים אהובים,
אני פריקית של מוזיקה ממזרח אירופה – הבלדה הכפרית הלא מתיימרת ועם זאת, כל כך מלאה הבנה לחיים… תענוג.
מעבר לזה, ההשפעות לתוך הרוק מוסוות היטב אבל חזקות ביותר.
הנה דוגמא לביצוע לייב מקומי ל dark eyes המופרסם ואחר כך משהו של מרק קנופלר.
תראו איך הולכת האקורדים דומה.
אוצ׳יצ׳וניה לכולם ושנה טובה,
אוהבת ריקי שחם
שלום חברים יקרים,
אני נרגשת לשתף אותכם בתגלית חדשה מפתיעה וממרוממת נפש!
גרנדג׳ורג׳, תקשיבו כמה שזה מופלא.
אוהבת,
שבת שלום,
שלום חברים,
היום אחת האמניות המדהימות ביותר של הבוסה נובה, אסטרוד ז׳ילברטו.
הבוסה נובה התפתחה בברזיל בשנות ה 50 וה 60 והביאה לעולם אמנים גדולים כמו ז׳ובים, ז׳ילברטו ז׳יל, אסטרוד ז׳ילברטו וכמובן אליס רגינה.
הבאתי דוגמא עם סטן גטס –
לא נותר אלא להסתכל בירח בלילה קיצי נוטף בושם וגעגוע ולהצטער שאני לא מבינה פורטוגזית.
תהנו חברים יקרים,
ריקי שחם ז׳ילברטו