Bob Dylan

שלום לכם יקרים,

מודה שפיספסתי בענק את החדש של בוב דילן.

מי שלא רועדים לו כל מיתרי הנשמה על החמש שניות הראשות של האלבום – שירים יד.

אני חייבת את זה לדפנה שכתבה לי כאן. תודה דפנה, עשית לי את הלילה.

דיזייר היה האלבון הראשון שהיה לי בחיים. הייתי בת 16 והצלחתי לגרד מפה ומשם פטיפון, מגבר קטן ורמקולים מאחי הגדול. הרמקולים היו מאחי הגדול אבל לא אני לא אספר איך השגתי את המגבר הקטן והפטיפון.

בוב דילן נגע בחיי כמו שמעטים נגעו ועל כך אוקיר לו תודה לנצח.

ועכשיו פתאום – זה.

תקשיבו.

אוהבת,

ריקי שחם

אביב הגיע! זמן לסקטים : )

גלגליות

מי לא זוכר את ימי הסקטים העליזים, הרבה לפני הרולרבליידס המשוכללים, שלא לדבר על האופניים החשמליות…

אם שמתם לב, התמונה הראשית של הבלוג שלי הם זוג הסקטים הישנם שלי, ששרתו אותי שנים רבות. הייתי נסחבת איתם לכל מקום. בתמונה הזאת למשל הייתי במרינה בקפריסין, על דק שהוביל ליכטה של חבר שלי. צילמתי אותם כי הם כבר לא עלו על הרגליים שלי, ונתתי אותם לבת הקטנה שלו.

אבל אד אז, אני הספקתי לנסוע לבית ספר על סקטים, למלצר על סקטים, להגיע לחברים, יצאתי לדייטים עם רולרליידס, ואפילו לבאקום! אהבתי לנסוע עליהם, הקלות שבהם יכולתי לגמוע מרחקים. אבל השיא היה ללא ספק ריקודים עלעל סקטים. כן… לצלילי הבי ג’יז ומוסיקת סול של ג’יימס בראון. ואז גם התלבשתי עם מלא מלא נצנצים והיה פשוט נפלא.

לאחרונה רכשתי זוג סקטים חדשים באמזון : )

האביב הגיע, אני רצה להוציא אותם מהמגירה, לצחצח, לשמן את הגלגלים, והופ! תראו אותי מתגלגת עליהם ברחובות העיר. (וודאי תזהו אותי לפי הנצנצים ; ))

להתראות! ריקי שחם