Bob Dylan

שלום לכם יקרים,

מודה שפיספסתי בענק את החדש של בוב דילן.

מי שלא רועדים לו כל מיתרי הנשמה על החמש שניות הראשות של האלבום – שירים יד.

אני חייבת את זה לדפנה שכתבה לי כאן. תודה דפנה, עשית לי את הלילה.

דיזייר היה האלבון הראשון שהיה לי בחיים. הייתי בת 16 והצלחתי לגרד מפה ומשם פטיפון, מגבר קטן ורמקולים מאחי הגדול. הרמקולים היו מאחי הגדול אבל לא אני לא אספר איך השגתי את המגבר הקטן והפטיפון.

בוב דילן נגע בחיי כמו שמעטים נגעו ועל כך אוקיר לו תודה לנצח.

ועכשיו פתאום – זה.

תקשיבו.

אוהבת,

ריקי שחם

מתי בכלל התחיל הכושר?

אימון בטבע

ביליתי עכשיו כמה שבועות בכפר קסום בחבל ארץ נידח באירופה. שמתי לב שמי שעושה כושר הם רק הצעירים. “וזה לא משונה,” אמר לי זקן אחד על ידי ארוגת הבצלים שלו בין החורשות, “נסי למצוא צייד אחד, או חקלאי, או רועה צאן פה שיש לו את הרצון או הפנאי לעשות כושר. זה פשוט חלק מהחיים שלהם.” אני חייבת להודות, אבל, שלא כולם חטובים וגמישים כפי שאנשים שמעסקים בכושר כפעילות פנאי נראים. עם זאת, הגוף שלהם נושא סימני עבודה פיזיים, וזה יפה לכשעצמו.

ביוון העתיקה ובמצרים פעם פעם, היה עניין רב בחיזוק הגוף ועיצוב השרירים, בפרט אצל גברים. מראה האלים עמד לנגד עינם אז, והאדם רצה להשתוות לאלים, במראה בוודאי אם כי גם בהבנת העולם סביבנו. העמים הללו סגדו ליופי.

אינני יודעת אם קישרו את הכושר לבריאות עד לעידן המודרני, אך אחד הדברים שוודאי חסר כיום שהיה חלק מחיי ו הפעילים של האדם עד לאחרונה היה רכיבה על סוסים.

כתנועה, כושר ובריאות החלו תופסים תאוצה עם אדם ששמו Jack LaLanne, בארה”ב של המאה שעברה. אבל תראו מטה את הציטוט הבא שחברה שלחה לי על מה שאמר תומס ג’פרסון במכתב לאחיין שלו, פטר קאר… אם אכן כתב זאת, אני משאירה לכם לחשוב תוך כדי שתרוצו הערב, או תלכו על חוף הים:

והנה חברה שלחה לי כמה ציטוטים של ג’פרסון: גוף חזק עושה את הרוח לחזקה גם כן. ואם אתה מחפש פעילות מסוימת להגברת הכושר, אני ממליץ דווקא על האקדח. אמנם הוא מצריך רק מאמץ קל של הגוף, אבל הוא מעניק חדות, עמדה, ועצמאות מחשבתית. משחקי כדור ושכאלה הם בעיני יותר מדי חזקים על הגוף, ואינם מפתחים את הרוח. לכן, תתאמן בקליעה למטרה, ותן לאקדח להיות החבר שלך בהליכות שאתה עושה.” (לקוח מכאן)

אני אישית ממליצה על קליעה למטרה עם כדור סל במשחק קבוצתי, או בחץ וקשת למי שמעדיף קצת שקט וריכוז פנימי.

להתראות בפעם הבאה,
שלכם ריקי שחם